סתיו ….והדרך …טעימה לי ….

הינך מוזמן להגיע למשרדינו, נוכח המידע שיש ברשותינו שיחה אחת ואולי מספר שיחות תוביל להורדת מפלס האלימות הקיים היום במשפחתך ותתרום להרגעת הרוחות, ואף תמנ אסון, אנא אשרקבלת  מכתב זה עם הגעתו …המילים האלו קפצו אל פניו כאילו היו סוג של סכינים מכוונות היטב, משהו בו פקע ולהפתעתו דמעות החלו זולגות במורד הלחיים כאילו היו להם חיים משל עצמם, אלימות ? המכתב נפל מידיו והוא קפץ כאחוז נחש להרימו מהרצפה, לוציפר ועדת השדים המרקדות שלו, אלימות ? כאילו מה מאיפה זה בא ? הוא ישב בגן המשחקים ליד בית הדואר קורא פעם אחר פעם את המכתב הקצר ואז עשה מעשה, חייג את הספרות המתין בסבלנות ואז ניסה לדלות מעט מידע ….הוא לא הבין איך הגיע בכלל למצב הזה, הוא לא אדם אלים, הוא אדם חם מזג זה נכון אבל אלים ? מעולם לא הרים יד לא על ילדיו ולא  על בנות זוגו , הוא צעק לפעמים כן בהחלט הוא כאב וצעק מתוך כאב, אבל מפה ועד אלימות שעלולה לסכן מישהו או אפילו לפגוע בשערה מראשם ? הוא ניגש אל הרכב שולף את המחשב הנייד ומקיש בגוגל בפראות את המילים העמותה למניעת אלימות מגיע לאתר הבית ועיניו נעצמות בכאב, זו האסטרטגיה שלה בגין ההליכים ?  היא רוצה גירושין זה בסדר אבל ככה?   

4 ראשי שום מקולפים במהירות והשינים נחצות כול אחת ואחת  ומונחות על תחתית של תבנית זכוכית, מעליהן הוא מפזר בנדיבות עלי דפנה טריים אותם קטף מהשיח בחצר שלו ומעל 2 בצלים גדולים קלופים ופרוסים לטבעות, כמות נכבדה של פולקס טריים מונחת בצורה מסודרת בתבנית, כוס יין אדום נימזגת בעדינות  ובאמצעות פומפיה הוא מגרר מעל 3 תפוחי אדמה גדולים עד שכל הכבודה הזו מכוסה בצהוב תפוחי האדמה , הוא עוטף את התבנית בזהירות בנייר אלומינום ומכניס אל התנור שחומם ל 220 מעלות מכוון את שעון העצר ל -30 דקות וממתין בסבלנות, כששעון העצר מצלצל הוא מוריד את החום בתנור ל150 מעלות ומכוון לשעתיים תמימות   

הוא מנסה לבחון את ההתנהלות שלו בשנים האחרונות, הוא יכול להצביע בצורה מדוייקת על הרגע של השבירה על הרגע בו זה נגמר או אלולי על הרג בו הוא הודע שזהו מרימים ידים פוס לא משחקים שוברים אתה כלים, הוא ידע ובכל זאת כרומנטיקן חסר תקנה הוא בחן את כול תחנות השבר והחוזק במערכת ולא יכל שלא לתהות מה לכל הרוחות והשדים הירוקים אדומים קרה פה ? מתי הוא הפך להיות שנוא נפשה ? הוא מכיר אותה מספיק כדי לדעת שהמילים שהיא אומרת ומספרת על גירושין פשוטים ועל כך שלא תפגע בקשר שלו עם הילדים אינן מטבע עובר לסוחר , הוא מכיר אוהת מספיק ורואה איך בשנה וחצי האחרונות היא עושה את אחד הדברים הכי נוראים בעולם בהתייחס לביתו מנישואיו הראשונים, הוא מכיר אותה ….ואולי בגין כך הוא כול כך כואב …  

הוא קוצץ בצל גדול ומזהיב אותו במחבת  , הוא מוסיף 100 גרם צימוקים ו2 כפות רכז רימונים ומערבב, הוא מסתכל על המטבח שלו ( פתאום הכול ניראה לו קר ומנוכר ) הוא מוציא חבילה של אגוזי מלך ומשרה אותם במים, ובנתיים קוצץ קישוא ירוק אחד, גמבה אדומה, 3-4 עגבניות מיובשות, ו100 גרם משמשים מיובשים ומוסיף הכול אל המחבת מערבב עד שהוא רואה את חתיכות הקישואים משחימות קלות והרי שעולה מהבלילה מוצא חן בעיניו, בסיר בינוני הוא מחמם מעט שמן ושופך לתוכו 2 כוסות אורז אותם שטף סינן ומיין , הוא מערבב בעדינות עד שכל גרגיר ניפרד בפני עצמו ואינו נידבק לתחתית הסיר או אז הוא מוסיף את כל תכולת המחבת מערבב , מרתיח כליטר וחצי מים בקומקום המטבח ושופך אל הסיר, סוגר במכסה מתאים ומניח לו להגיע לרתיחה ….  

מאז אותו אובדן הוא לא חזר לעצמו בצורה מלאה, ששת השנים בהם האמין באמונה שלמה שהוא הגורם העיקרי לאובדן חרצו בו חריצים עמוקים ומדממים, חריצים שלא באמת הגלידו מעולם ולא נירפאו למרות הגעתה של הנסיכה אות לבכורתו ואחריה 2 הנסיכים הסוער והעוד יותר סעור למרות תמימותו, השריטה אולי העמוקה ביותר שלו הייתה ההסתגרות, הוא היה מסוגל להושיט יד לכל אחד ואחת לעזור כאילו חיו תלוים בכך , ואכן היו ימים שכאלו, ולעומת זאת משהו בו ניסגר התכנס אל תוך גבולותיו הניראים לעין ואולי אף יותר ולא איפשר לאיש מבחוץ להושיט יד ולעזור גם שזה היה צורך אמיתי, צורך קיומי …  

רתיחה ראשונה מגיעה ואיתה האיידות מרבית הנוזלים מהסיר , הוא מוסיף כפית פפריקה מתוקה וחצי כפית מלח ומערבב, עוד ליטר מים רותחים מתווסים אל הסיר תוך כדי עירבוב והוא מניח לאורז להגיע לרתיחה שנייה, וכזו מגיעה הוא מנמיך את הלהבה למינמום על כירת הגז שלו מכסה במגבת וסוגר שוב במכסה מינימום של שעה על הגז כדי שהאורז יהיה מוכן ….הוא חושב לעצמו , הוא פותח כדי חריך את התנור מרחרח את התבשיל שנאפה שם, הריחות מזכירים לו ימים אחרים, ימים של בישול לא כצורך הרגעתי ועונג שנובע מהאכלה של האהובים עליו אלא בישול מתוך אהבת הבישול עצמו, נסיונות משונים במרכיבים שונים ושילוב אמיתי של יצירתיות עם יציריות מתפרצת עת לא פעם היו נחרכים תבשילים עת היה עסוק במעשה האהבה , עוד כחצי שעה עוברת ….והוא פותח את התנור מסיר את נייר האלומיניום ומחזיר לתנור בכדי לאפשר לתבשיל להשחים ….ולהגיר באידוי את הנוזלים המיותרים ולהסמיך את הרוטב , ריחות השום והבצל מכים באפו וממלאים את המטבח, לחצי שנייה הוא שוכח את מקומו ומפליג בהזייה אל השולחן ואל החיוכים בעת האוכל ….  

הוא מסדר את השולחן מניח כל צלחת במקום …..וכותב פתק…..  

האוכל מוכן מחכה לכם בתנור ,  

הבכורה אוהבת את הבשר שלה עם כולה תוספות ועם אורז ועליו רוטב   

הנסיכה והעדשה צריכה את בקבוק הקטשופ הניצחי שלה ליד   

הנסיך …יש לו שניצל ואורז לבן באריזה משל עצמו   

הגור…הוא יאכל באהבה הכול   

את …את כבר תסתדרי אם כי תמצאי על מה להעיר …..  

אני נסעתי לעמותה …יותר גרוע מזה לא יכול להיות הלא כן ? ואולי ….  

הוא נכנס אל הרכב, מניע אותו מכוון את מכשיר הGPS שבלעדין לא היה מגיע לשום מקום עם נפשו הפזורה והשסועה ….ונוסע ….ברקע שלום חנוך שר את בסוף היום ….והוא כול כך רוצה לשבת על אבן ולחלום …