סתיו ….והדרך …טעימה לי ….

בשש וחצי  התיצבתי בתחנת משטרת נתניה לחקירה, כמעט שעה אחר כך נכנכסתי,
נחקרתי  בגין טענותיה של גרושתי לעתיד בגין תקיפה לכאורה שהתרחשה לפני שנה  בגין איומים שהתרשחו בבוקר החקירה,
מין הסתם הכחשתי את כול הבולשיט הזה, הצגתי את התלונה שלי מאותו בוקר על כך שהיא איימה עלי שהיום תראה לי מה זה ו
שהיא מתכננת לגשת למשטרה ולהשתמש בהם למעשה ככלי ניגוח
"הקשיבו" לי , רשמו את הדברים ואז ….הרחיקו אותי ל7 ימים ולילות מהבית שלי כאשר אני חותם
על ערבות עצמית וממאלץ את אבא שלי להגיע למשטרה ולחתום עלי גם הוא ….
היתי בהלם ….בכיתי הרמתי את הקול ….אתם מרחיקים אותי מהילדים שלי אני זה שמעיר אותם בבוקר
אני זה שמשכיב אותם לישון אני זה שלוקח אל הגן ואל בתי הספר אני זה שמחזיר אני זה שמבשל
את אורחות הצהרים אני זה שעושה איתם שיעורים ….למה אתם מענישים אותי ….
חוקרת המשטרה צרחה עלי שמאחר ואנו לא עושים את הצעד לגירושין הם יעשו את העניין במקומי !!!
ביקשתי שיבטלו את הגזרה שלא יענישו אותי ואת הילדים על משהו שמעולם לא עשיתי כל שכן
לא חשבתי לעשות והינו לא יותר מתרגיל של גרושתי לעתיד , לא היה עם מי לדבר ….ככה זה וזהו
…למעשה כול איישה שרוצה לפגוע בבן זוגה ולהראות לו מהיכן משתין הדג יכולה היום באמצעות
משטרת ישראל להתלונן על תקיפה לכאורה שהתרחשה מתי שהוא
( גם אם דמיונית לגמרי לא צריך שום הוחכות ) ועל איומים לומר שהיא חשה מאויימת ו…..
הגבר ישלח מביתו ל7 ימים עם זכות ערעור בבית משפט …או אצל הקצין האחראי ….
עברתי לילה של גהינום ….לא מחובר לילדים שלי לא להשכבה שלהם והמשחקים הקטנים של סער
שרוצה עוד כמה דקות מחשב על משחק כזה או אחר לא לויכוחים עם טאי שרוצה לקרוא עוד דף
בלי להקריא אתת האריה שאהב רק תות לתום ולשיר עם שלושתם את השיר שלנו …" אבא סיפור"
…אחר כך בעשר לערך הייתה חסרה לי הקריאה של תום אבא ….בקבוקי ….והלילה התחיל ….
אין ספק שזה פגע בי …הצורך להביא את אבא שלי למשטרה ולחתום עלי , הצורך לישון אצל הורי
כמי שגורש מביתו שלו ללא אפשרות לקחת אפילו תחתונים להחלפה …מברשת שינים או כול דבר אחר
חוסר היכולת שלי לתקשר עם הילדים והמחשבה שאני רחוק מהם וכול השגרה המשפחתית שלנו הופרה
בגין תלונה שיקרית …..וללא מחשבה שזה עלול לפגוע לא רק בי אלא גם בילדים …..
גרמו לי ללא מעט דמעות , יותר מחצי לילה הסתובבתי כסהרורי , המירפסת של הורי בקמה השישית
הינה משהו כמו 30 מטר למדתי ללכת בה מצד אחד לצד שני ובערך ב4 בבוקר לא יכולתי לסבול את הכאבים
שעלו לי מהרגל …אני לא מסוגל הרי ללכת יותר מ100 – 200 מטר ללא כאבי תופת והנה הלכתי פה …
כמו סהרורי מבלי להתייחס למה שהגוף שלי מאותת והתוצאה ….זיעה קרה וסימני שיניים על השפתיים
ישבתי בסלון בוהה במשהו בטלוויזה אני לא זוכר מה ראיתי אז יסלחו לי כול העולם ואחותו שאני לא מדייק
ב6 שוב יצאתי אל המרפסת מקדם את הבוקר בברכה שהרי עוד שעתיים אוכל ללכת למשטרה ולהתחנן
כן כן אני …..מתחנן ! בפני אחראי החוקרים בכדי לבטל את הצו ….ואכן בשמונ ה התיצבתי בתחנה
חיכיתי עד 9 וחצי…..וניסיתי לשוחח לבקש להתחנן על נפשי ….אני מסרב לתאר את שהלך שם מאחר
ומזמן לא הרגשתי כול כך מושפל …אותו חוקר שימש כשוטר שופט חבר מושבעים תליין ועשרה למניין ….ולא אוסיף.
נסעתי לצורן בדרך קיבלתי טלפון מטאי ….אתמול היא קיבלה איזה מכה קטנה בגב והיא לא תהייה בבית ספר
דיברנו על התחפושת שלה ובכיתי ….ידעתי שלא אוכל לראות אותה ….עוד יום רחוק מהנסיכה שלי
2 דקות זה מה שהוקצב לי כנראה מאחר ושמעתי ברקע את המילים טאי תסיימי את השיחה ….
ישבתי רועד ברכב …מנסה להרגע ולאחר כמה דקות המשכתי בנסיעה לישוב שלי מחנה את הרכב
ליד בית הספר ונכנס אל הכיתה של סער, יש לי 12 דקות לפני שמתחיל שיעור שלו , הוא כול כך שמח
לראות אותי מזנק עלי בחיבוקים , אומר לי את המילה הכי מתוקה בעולם …אבא שלי …..אני מחבק אותו
מסניף את הריח שלו לראות שלי שיספיק לי לפחות עד מחר ….מדברים על הבית הוא מספר לי
שתום בכה אתמול חיפש אותי עד כדי כך שהעיר אותו בלילה , שתום לא רצה לקבל בקבוק מאמא
רק אבא הוא בכה…..קרע לי את הלב מהמקום הסיפור הזה …בתאיתו ממש עד לצלצלו מבטיח לו
שאחזור מחר והלכתי למעון אל תומי …אבאאאאאאאאאאאאאאא שאגת קרב אינדיאנית …הוא
משחק בחצר אוני שמחק איתם כדורגל …בונים בחול כמעט שעה ….עד לארוחת הצהריים , זה אבא שלי
הוא מחזיק לי את היד כמעט ולא מניח לי ללכת ….כאילו מרגיש שגם אני לא רוצה ללכת ….
ואני נוסע לנתניה להורים שלי ….משתגע ברבע לאחת יודע שסער לא יאכל היום צהרים כמו שצריך זה לא אורז
ושניצל של אבא …..זה לא פסטה של אבא זה ….יודע שטאי לא מרגישה טוב אוני לא יכול לחבק אותה ….
השעות עוברות להן לאט אני נע ונד בין תכניות טיפשיות בטלוויזיה לבין עשרות הטלפונים שאני מקבל
מחברים …ופה המקום לומר לכולם תודה על הדאגה ….מאד מרגש …אני מתנצל שאני חסר סבלנות לכולם
מקווה שיוסלח לי אבל זה המצצצב כרגע מבחינתי ….בערב מגיע אייל עם מחשב נייד ומטען לטלפון שלי
אני מתחבר לכמה דקות …ועוזב אין לי כוח ….אייל מכריח אוותי לאכול איזה שווארמה ( לא לאכול בבית השיח באיזור התעשיה של נתניה )
יושבים …אני פורק קצת ….ואז הוא מחזיר אותי …אני בוהה בטלויזיה עד שהכדורים מתחילים להשפיע ….חזרתי למשככי כאבים ….ואני נרדם ….
בחמש וחצי כמו שעווון שוויצרי אני מתעורר…תום צריך לקום …רגע איפה אני ..זה לא היה סיוט
בשמונה וחצי אני כבר בבית המשפט מגיש בקשה לביטול ההרחקה ….ונוסע לצורן לראות את סער ואת טאי
סער כל כך שמח מראה לי בגאווה מיבדק שעשה וקיבל 100  אני יושב איתו מסביר לו ככל שאני יכול
את המצב ואת כול המשתמע מכך …תוך כדי שיחה איתו נכנסת לי שיחה מבית המשפט
הלא יאומן קרה והשופטת הדס עובדיה, החליטה שהיא אל עושה מה שתמיד עושים וחותמים בלנקו
על צו המשטרה אלא רוצה לרדת לעומק העניין ….והזמינה אותי למחר בשמונה וחצי לבית המשפט
לדיון …. חיבקתי את סער סוג של תיקווה פתאום נולד …למרות שהסיכויים אפסיים אולי ….הלוואי
משם המשכתי אל טאי ….בדיוק הייתה לה הפסקת עשר – ישבנו יחד שהיא מכרסמת בחוסר תיאבון
את הכריך עם השוקולד שלה ….היא שאלה אותי למה החלטתי לעזוב את הבית ….וסיפרה לי שזה
מה שגרושתי לעתיד אמרה לה, הסברתי לה את האמת הסברתי לה שאין מצב שאבחר לעזוב את הבית אותה את סער את תום וואת אלמוג ,
לרגע אחד הבליח חיוך על הפנים שלה , אז למה אמא אמרה היא שואלת אותי ? אני לא יודע ….נסיכה אני לא יודע ….
אוף איתכם המבוגרים ורבים ועושים ברוגז לתמיד לפעמים אני לא רוצה בכלל להיות מבוגרת …..ותודו שאלו הם דברים של טעם
הצילצול נשמע ברמה …שוחחתי כמה דקות עם המורה שלה הסברתי את המצב …גם שם נאמר שאני
בחרתי לעזוב את הבית ונאלצתי להעמיד דברים על דיוקם,וביקשתי שימרו עליה …היא קצת מדוכאת
המשכתי לתומי ….מצאתי אותו בג`ימבורי שבמעון …הוא זינק עלי בצרחות אבא אבא  אבאאאאאאא
התחבקנו קיבלתי ממנו בי לבקש אפילו כמה נשיקות ….כשכול כולו התרגשות, ישבתי איתו כשעה שיחקנו ואז הגיעה שעת האוכל והשינה …
הילד הזה אוהב לאכולJ מזכיר לי מישהו …מאד ….
אל הבית שלי נכנסתי בליווי של שוטר …..אני הרי מורחק מביתי שלי ל7 ימים …לקחתי תיק עם קצת דברים מקווה שמחר כבר אוכל להחזיר הכול …
ולחזור הבייתה … חזרתי לנתניה …מאושש מעט …המפגש עם שלושת הקטנים עשה לי כל כך טוב אם כי גם עצוב …הם משלמים את מחיר הטיפשות
של גרושתי ושלי …לא לטעות יש לי חלק לא קטן בהתנהלות הזו …אני מתכוון לראות איך אני יכול לסיים את העניין בבמהירות
ובצורה שתטיב עימם כמה שיותר זו מילחמה …אבל אצלי הולך להיות -עקרון מקודש של מלחמה על כמה שפחות פגיעה בהם …..
אוהב את הילדים שלי את כול ארבעתם אוהב יותר משאני אוהב את החיים שלי  …….מחכה למחר ….