סתיו ….והדרך …טעימה לי ….

לפי אמונה הודית עתיקה כל זוג נועד לחזור ולהתחתן במשך שבעה גלגולי חיים. במהלך הקשר הארוך הזה יש גם תקופות ארוכות של ציפייה ושל בדידות, כי מה קורה כשבני הזוג נולדים במרחק של מקום או של זמן? מה קורה עד שהם מוצאים אחד את השני?

כנרת ונורי מחפשים זה את זה כל חייהם אבל כשהם נפגשים זה תמיד לא בזמן.  כשהם מתאהבים, נורי מבוגר מכנרת בשנים רבות ונשוי. לאחר שנים, כשהיא כבר נשואה לאמנון ואמא לשלומציון הקטנה, כנרת מקבלת ממנו מכתב: "אני יודע שהתחתנת. פחות או יותר באותו זמן אני התגרשתי.  כתבתי לך הרבה שירים וזמן רב התלבטתי אם לשלוח לך אותם.אבל, כנרת, אין לנו אלף שנים לחכות."

קראתי את הספר בנשימה עצורה …נוגע לא נוגע בנתיבים בהם פסעתי בעבר ועל משפט שולח אותי למחשבות על שהיה , על שיהיה ועל מה שיכול היה להיות , אחד המשפטים החזקים של הספר הזה הוא "הלב תמיד יודע"  וכן …הוא יודע ….

הקרקע נשמטת מתחת לרגליה של כנרת. חסרת מנוחה היא נודדת בין ביתה שבעיר לקיבוץ המתפורר של ילדותה, בין ישראל להודו, ונפשה מיטלטלת בין סיפור חייה בהווה לסיפור משפחתי שצץ מהעבר. בכל מקום, בכל מפגש, היא מחפשת סימנים, רמזים ותשובות, כי איך אפשר לבחור בין הבית והילדה שלך לגבר שלך של שבעת גלגולי חיים?

 זה לא ספר על זוגיות זה לא ספר על אמת גדולה אחת , זה ספר על אהבה, על הלב שיודע ועל הבחירות שאנו עושים בחיים, אין פה גיבורים , אין פה קורבנות , יש פה סוג של טעם אחר טעם לחיים מתובל בהמון אהבה, זה יורת מסיפור אחד …זה שזירה של מחשבה על גבול הטירוף …..ואולי הבנה אישית …

מיה טבת דיין מלמדת בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט שלה כתבה על אלת ההשראה בשירת הודו הקלאסית. היא נשואה ואם לשתי בנות וגרה בתל אביב.

הספר הזה נחת עלי בתקופה שמוגדרת אצלי כצומת ….הוא גרם לי לחשוב …והיה כבר מי שאמר שאם משהו גורם לך לחשוב …הוא נכון …נכון מאד …מודה שאני זקוק לעוד קריאה אות שתים בספר כדי להבין כמה דברים , מצד שני אולי הדברים הם כאלו שאני צריך להבין אצלי, זה לא ספר קל לעיכול ….הוא די עומד בגרון במיוחד לכאלו שהתבנית של בית משפחה ואושר היא תמונה שצרובה בתודעתם כיוצאת מתוך שטאנץ ….מצד שני …זה ספר שגורם לכל מי שאהבה היא מרכיב באישיותו לחייך, לדמוע, ולא להזדהות לחצי אלפית שניה עם הדמויות ….

אני לא יודע אם אני יכול לומר שאני ממליץ….אני יכול לומר שהוא בהחלט נגע בי …ואני אחזור לקרוא בו…

לקריאת הפרק הראשון של הספר אתם/ן מוזמנים ומוזמנות ללחוץ כאן