סתיו ….והדרך …טעימה לי ….

את מספר פסקי הדין שניתנו למשמורת משותפת כאשר האישה אינה מסכימה ניתן לספור על אצבעות הידים והרגליים, מדובר פסיקות של שופטים פורצי דרך שמנמקים היטב את החלטותיהם תוך כדי שהם מסתכלים על טובת הילד בלבד ומוכנים בגינה לחנך את ההורים …

כעבור 7 ימים דודו חזר לבית והחיים נימשכו כאילו כלום לא קרה 6 חודשים …ואז עוד תלונה שלא היה בה שום דבר ( הקודמת ניסגרה מחוסר עניין לציבור ) והפעם הרחקה ל14 יום כולל 7 ימים מעצר בית אצל הוריו בעיר הסמוכה ….כעבור 14 יום כאשר חזר לישוב חיכתה לו המשטרה …יש לך חוב להוצל"פ של קצת יותר מעשרת אלפים ₪ הודיעו לו יש לך לשלם או שאנחנו עוצרים אותך …אבל אני לא מרוויח מספיק כדי לכסות זאת היא לוקחת את כול המשכורת שלי ו….דודו הובל למעצר שאזיקים על ידיו הילדים כבר שתקו …הגדולה חיבקה וחייכה בעצב ושני הקטנים יותר ביקשו שיביא להם מתנה מסבא וסבתא אליהם הוא בטח הולך ( לילדים יש את ההגנות שלהם ) ….

לפני שאתייחס לחובתי כהורה אני רוצה לשאול שאלה …מי שם אתכן לטעון לבעלות על חיי הילדים ? מי שם אתכן כמי שיש להן איזו זכות מולדת לטיפול בילדים ? מי שם אתכן להחליט שאבות לא מוכשרים , לא מתאימים, לא טובים להיות הורים ? אני תוהה מתי הוחלט שילד קשור בחבל הטבור לאמו אחרי הלידה ? בואו ואבהיר לכם משהו …ילד לא שייך לא לאימא ולא לאבא ….ילד הוא אדם בפני עצמו עם דעה משלו כל שכן זכויות לחיים טובים מאלו ש היותו כלי במאבק לקיבוע אפליה בעינינו כאשר מדינת ישראל היא המדינה האחרונה מאלו המתקראות מערב שעדיין גורסת ועדיין אל ביטלה את חזקת הגיל הרך …..