סתיו ….והדרך …טעימה לי ….

כעבור 7 ימים דודו חזר לבית והחיים נימשכו כאילו כלום לא קרה 6 חודשים …ואז עוד תלונה שלא היה בה שום דבר ( הקודמת ניסגרה מחוסר עניין לציבור ) והפעם הרחקה ל14 יום כולל 7 ימים מעצר בית אצל הוריו בעיר הסמוכה ….כעבור 14 יום כאשר חזר לישוב חיכתה לו המשטרה …יש לך חוב להוצל"פ של קצת יותר מעשרת אלפים ₪ הודיעו לו יש לך לשלם או שאנחנו עוצרים אותך …אבל אני לא מרוויח מספיק כדי לכסות זאת היא לוקחת את כול המשכורת שלי ו….דודו הובל למעצר שאזיקים על ידיו הילדים כבר שתקו …הגדולה חיבקה וחייכה בעצב ושני הקטנים יותר ביקשו שיביא להם מתנה מסבא וסבתא אליהם הוא בטח הולך ( לילדים יש את ההגנות שלהם ) ….

לפני שאתייחס לחובתי כהורה אני רוצה לשאול שאלה …מי שם אתכן לטעון לבעלות על חיי הילדים ? מי שם אתכן כמי שיש להן איזו זכות מולדת לטיפול בילדים ? מי שם אתכן להחליט שאבות לא מוכשרים , לא מתאימים, לא טובים להיות הורים ? אני תוהה מתי הוחלט שילד קשור בחבל הטבור לאמו אחרי הלידה ? בואו ואבהיר לכם משהו …ילד לא שייך לא לאימא ולא לאבא ….ילד הוא אדם בפני עצמו עם דעה משלו כל שכן זכויות לחיים טובים מאלו ש היותו כלי במאבק לקיבוע אפליה בעינינו כאשר מדינת ישראל היא המדינה האחרונה מאלו המתקראות מערב שעדיין גורסת ועדיין אל ביטלה את חזקת הגיל הרך …..

חברי סתיו אדם ביקש לפתוח את הסיפור בעקבות בלוג שהוא מנהל ובו נידונות לא פעם סוגיות בגין זכותו של האב בגידול ילדיו , כמי שחווה באופן יום יומי סוגיות כגון אלו בתחום עיסוקו, אני רוצה כבר כאן להגיד שהזכות החשובה מכול היא זכותם של הילדים לגדול במקום בטוח חם אוהב תומך ומחבק זכותם של הילדים גדולה מכול זכות אחרת., מבלי לנקוט עמדה לצד זה או אחר, מעבר לכל תחושת כעס בין הורים פרודים או גרושים צריכה לעמוד תמיד זכותם וצרכיהם של הילדים . הסיפור הזה שאתם עומדים לקרוא הודחק על ידי ……והכתיבה על פי בקשתו של סתיו עלתה לי בדם ….