ארכיון הרשומות עם התג "עוד"

אני לא רוצה להיכנס לסיפור האישי של אותה חברה, היא מחליאה אותי ולמעשה כבר לא חברה שלי …קשה לי עם ההתנהגות הזו אולי כי הכוותי אישית ואולי כי העובדות מדברת בפני עצמן, תלונות שווא הפכו למכת מינה בכול הנוגע לתיקי גירושין, אלו מכם שלא מעורים בתוך התסבוכת האיומה הזו תוהים בודאי על מה אני מדבר ובכן אני מדבר על האפשרות להתלונן כנגד הבעל/בן זוג/פרוד על תחושת איום/ מבט רצחני /צעקות ולקבל באופן אוטומטי ללא חקירה מספקת הרחקה של אותו אדם ל7 ימים במינימום ולעיתים אף הרבה יותר מכך …

אני חי בתוך מציאות של קונפליקט יומיומי, האישה הזו ממנה אני מתגרש עכשיו עושה הכול בכדי להפריד ביני ובין הילדים, אני מדבר על סידרה שלמה של דברים קטנים שלמתבונן מהצד לא יראו רלוונטים אבל המהות שלהם כמכלול מהווה סוג של הסתה בטפטוף ואיך אומרים …זה חודר , השבוע שאלה אותי הנסיכה והעדשה האם אחרי הגירושין אני אגור באוהל ….אה מהיכן זה בא , אמא אמרה שאתה תהייה בלי כסף ולא ישאר לך אפילו מה לאכול …. אבא זה נכון ?

הוא זוכר את ילדותו בילה לא מעט בבתי חולים עקב בעיית ראות שנפלה עליו,
אזור מגוריהם היה בקרבה למפעל אסבסט והוא כילד זכר את השיעולים ואת קוצר הנשימה כחלק מהחיים היומיומיים …
הוא זוכר את בתי החולים כמקום …קררררררררררר
עצוב ….מדכא ….והשוהים בהם כספק חיים ספק מתים , מסתובבים בין המחלקות כמהיים ל..אנושיות
וא השלים את חוק לימודיו כעו"ד ועשה רבות לקהילה ביוזמות ובהובלת לובי חוקתי
לשינוי המצב ואם זאת משהו היה חסר
את זוגתו הכיר שהיה כבן 35 וידוע בציבור כלוחם מר נפש וציני והיא …
היא חייכה אליו ושבתה את ליבו ילדת פרחים יפיפיה .

הוא מחנה את הרכב מתחת לעץ האקליפטוס הגדול מסתכל אל הבית שעומד במעלה הגיבעה ומחייך,